מאת : יוני אלקינס, 2015, MSW
מאמר זה סוקר את שני השלבים הראשוניים בטיפול בפוסט טראומה באמצעות EMDR. לקריאת המאמר הסוקר את הרקע של הטיפול בפוסט טראומה באמצעות EMDR לחץ כאן
השלב הראשון בטיפול בפוסט טראומה באמצעות EMDR:
הכרות
בשלב זה, שהוא שלב האינטייק, המטפל לומד להכיר את המטופל, תלונותיו, עברו, הרקע שלו הן מבחינת כוחות והן מבחינת חסמים וטראומות עבר, טריגרים בהווה, תסמינים עליהם מלין, בקשתו ומטרתו בטיפול. כמו כן, מנסים למפות את כל החוויות הטראומטיות המוקדמות שייתכן ומזינות את הטראומה עליה מלין.
אנו מגדירים את המוקדים עליהם נעבוד בשלושת מוקדי הזמן: אירועי עבר שמהווים מקור למצוקה, טריגרים בהווה אשר מציפים את המצוקה, וכן תבניות עתיד שברצונו של המטופל לשנות. כל אחד מאלו יעובד בנפרד בפרוטוקול בהמשך. ראשית, כל אירועי העבר (לרוב לפי סדר כרונולוגי), בשלב הבא יעובדו הטריגרים כזיכרונות לכל דבר, ובסופו של דבר תבניות העתיד יעובדו (גם הם באותה צורה כ"זכרונות" עתיד).
בשלב זה גם יועברו שאלונים של הערכה לגבי דיסוציאציה (מצבי ניתוק) ופוסט טראומה. מטרת השאלונים היא לקבל תמונת מצב ראשונית טובה יותר שתסייע בהכנת המטופל לעיבוד וכן לצורך השוואה לאותם השאלונים שיועברו בסוף הטיפול לבדיקת יעילות אמפירית (מחקרית).
לשלב זה ניתן להוסיף שיטות איסוף נתונים והערכה שגם אינם קשורים לEMDR דוגמת מודל הBASIC PH של מולי להד המאפשר הבנת מקורות התמך והכוח של המטופל (אפטר, 2009; Lahad & Ayalon, 1997). מודל זה גורס כי קיימים 6 תחומים של צורות חשיבה וקבלת כוחות וכאשר המטפל מבין את התחומים בהם המטופל חזק ושואב או שואף את כוחותיו, ניתן להבין טוב יותר כיצד לבנות את התוכנית עבורו. התחומים הם: (1) מערכת ערכים, (2) רגש, (3) חברה וקשרים בינאישיים, (4) יצירתיות ודמיון, (5) קוגניציה וחשיבה לוגית, (6) גוף ופיזיולוגיה. כך שאם מטופל חזק מאוד בתחום הלוגיקה וחלש בתחום היצירתיות ודמיון, יושקע זמן רב יותר בשלב ההכנה בהסבר מחקרי כיצד השיטה עובדת ומדוע, וייתכן שבמקום דמיון מודרך יצליח להתחבר יותר לתרגילי הרפיית שרירים או נשימה. כלי זה מאפשר בעצם את ההכנה הנכונה גם לפני תחילת העיבוד וגם במהלך הטיפול במידה וישנה תקיעות או קושי.
השלב השני בטיפול בפוסט טראומה באמצעות EMDR:
הכנה
שלב זה כולל את ההכנה לקראת העיבוד והטיפול המרכזי של הAIP (עיבוד מידע בצורה מסתגלת). לצורך עיבוד מסתגל (אדפטיבי) יש צורך לוודא כי הכוחות הנדרשים קיימים, הסיכונים האפשריים אינם קיימים או נמוכים דיים, וארגז הכלים של ההתמודדות ומסוגלות של המטופל חזקים. על המטופל להיות מסוגל להבין קוגניטיבית (שכלית), שהבעיה היא רק סובייקטיבית (מנקודת מבטו), ובמסוגלותו להתגבר. כל עוד לא הגענו למצב זה אנו נשארים בשלב ההכנה ומחזקים את הכוחות של המטופל ויכולותיו. כאן נכנסים טכניקות של דמיון מודרך, הרפיות למיניהן, MINDFULNESS (Van den Hout et al, 2011)וכו'. בשלב זה גם בודקים את נוחיות סוגי הגירויים הבילטרליים (דו צדדיים) עבור המטופל (תנועות עיניים, צליל ו/או תחושה פיזית) ומכינים אמצעי זהירות במידה ויוצף יותר מדי, כגון מטאפורה המרחיקה את החוויה, סימן לעצירה של העיבוד וכו'.
הקליקו כאן לתיאור שלבים שלוש (הערכה), ארבע (עיבוד בילטרלי), חמש (התקנת אמונה חיובית) ושש (סריקת גוף), מתוך שמונת השלבים בטיפול בפוסט טרואמה באמצעות שיטת EMDR
מקורות
אפטר, י. (2009) BASIC Ph – מודל משאבי ההתמודדות של פרופ' מולי להד. "יסודות" גיליון 6
Lahad, M., & Ayalon, O. (1997). BASIC Ph: The story of coping resources.Community stress prevention, 1, 117-145.
Van den Hout, M. A., Engelhard, I. M., Beetsma, D., Slofstra, C., Hornsveld, H., Houtveen, J., & Leer, A. (2011). EMDR and mindfulness. Eye movements and attentional breathing tax working memory and reduce vividness and emotionality of aversive ideation. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 42(4), 423-431.