מאת : שרון אלקינס, מנהלת "מרכז קשרים" , 2015, MSW
התנהגות הבן מעוררת דאגה. האם זה סימפטום או תופעה חולפת? כיצד מבחינים? האם הוא זקוק לטיפול?
תקופת ההתבגרות היא תקופה של תקוות וציפיות בלתי מוגבלות, אך גם של מצוקות ומשברים. הדברים שלובים זה בזה. לדוגמא, המסגרת הלימודית בה מצוי המתבגר משחקת תפקיד מרכזי בתודעתו. האתגרים שהיא מציבה בפניו, הן בתחום הלימוד והן בתחום החברתי, מאפשרים לו לפתח את אישיותו ואת הכלים אשר ישמשו אותו לאורך חייו. עם זאת, קורה כי מתבגר מתקשה להתמודד עם האתגרים הלימודיים והחברתיים. ייתכן ובשל קשיי למידה, מאמציו הכנים של הילד אינם נושאים את הפרי המבוקש. ייתכן ובעיות קשב וריכוז מקשות על ניסיונותיו להתרכז בבית הספר, או להכין שיעורי בית. תופעות אלה חמורות במיוחד כאשר מדובר במתבגר בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה אשר אינו מצליח להביא את יכולותיו לידי ביטוי. ייתכן והוא מתקשה להתחבר חברתית והוא מוצא את עצמו קרבן של נידוי או חרם. לאור מרכזיותו של בית הספר בחייו של ילד, מה שהוא חווה ככישלון לימודי, או חברתי עשוי לפגוע קשות בדימויו העצמי ולהוות מקור לכאב נפשי של ממש.
כדי להקל על הסבל הוא יחפש כל דרך לברוח מהכאב. במקרים מסוימים הוא יבחר בדרך בריאה, למשל הגברת מעורבותו בתנועת נוער, או בפעילות בתחום הספורט, האומנות או המוסיקה. הצלחה בפעילות מעין זו עשויה להחזיר לו את הערך העצמי האבוד. הוא יכול להתחבר לדמות חיובית כמו מורה או רב. אולם במקרים אחרים הוא יבחר בדרך לא בריאה לברוח מהכאב. הוא עשוי לשבת שעות רבות מול המחשב. הוא עשוי לאכול בכפייתיות, או להימנע מאכילה. הוא עשוי להתחבר למערך חברתי בלתי ראוי. הוא עשוי להישאר מחוץ לבית עד לשעות המוקדמות של הבוקר. הוא עשוי להתנסות בשתיית אלכוהול, או בעישון סמים קלים.
מתבגרים מתמודדים גם עם התפתחות מינית. מתבגר במצוקה נפשית עלול לגלות שהתעסקות במין מפחיתה את כאבו. גילוי זה מוביל אותו לאתרי פורנוגרפיה ולפורומים ולצ'אטים בעלי אופי מיני. מתבגרים ומתבגרות כאחד עשויים לעסוק באוננות אובססיבית ולהגיע לקשר מיני עם בני זוג מאותו מין או מהמין השני. מתבגרות במצוקה, עשויות למצוא מפלט בקשר רומנטי, או מיני עם אדם המבוגר מהן בשנים רבות.
כאשר הורים מזהים תופעות שליליות כאלה אצל ילדיהם, (ובמאמר מוסגר אוסיף כי פעמים רבות הורים מודעים רק לקצה הקרחון של ההתנהגות המזיקה של ילדיהם), הם עשויים להגיב בדרכים שונות. לפעמים הם מתעלמים מתוך תקוות שווא שמדובר בתופעה חולפת. לפעמים הם מדברים ישירות עם הילד כדי לשכנעו לחזור בו מהתנהגותו הרעה. לפעמים הם מנסים להילחם בתופעה באמצעות עונשים או הגבלת פעילותו של הילד .
ניסיוני מלמד כי תגובות מעין אלה לא יפתרו את הבעיה. יש לזכור כי ההתנהגות הבעייתית היא סימפטום לבעיות עמוקות יותר. היא פיתרון מוטעה לסבל ולכאב שהילד חווה. כדי לעזור לילד יש לגלות מהו מקור המצוקה שלו.
על אף רצונם העז של הורים לעזור לילדיהם, גילוי המצוקה הנפשית העומדת בבסיס ההתנהגות המזיקה בדרך כלל אינו דבר שהם מסוגלים לעשותו לבד ללא עזרה של איש מקצוע המיומן באבחון מצוקות כאלה. יש לכך מספר סיבות. מטבע הדברים מעורבותם היומיומית בחייו של הילד מקשה עליהם לראות את הדברים בעיניים אובייקטיביות. המתבגר בדרך כלל אינו נוטה לשתף את הוריו בכל פרטי התנהגותו העכשווית, או תחושותיו מן העבר. אך דומני כי המכשול העיקרי העומד מפני ההורה המבקש באופן נואש לעזור לילד שלו, הוא שאין לו המיומנות הנחוצה לכך. אבחון הבעיה והכוונה נכונה לאופן הטיפול בה הוא מקצוע בפני עצמו.
כאשר מדובר במתבגר, אבחון מעמיק חייב לכלול שיחות פרטניות עם הילד ועם כל אחד מההורים. בדרך זו המאבחן מקבל תמונה כוללת ומסוגל להמליץ על דרכי הפעולה הראויים. אם ההמלצה היא שילד זקוק לטיפול כדי להתמודד עם המצוקות הנפשיות המעיקות עליו, היא תכלול גם את דרך הטיפול (קוגניטיבית פסיכו-דינאמית, קוגניטיבית-התנהגותית, אקלקטית וכיו"ב). במצבים מסוימים המאבחן יגיע למסקנה שהילד אינו זקוק לטיפול, אלא שההורים מסוגלים להתמודד עם הבעיה אחרי שיקבלו הדרכה והכוונה. במקרים אחרים יומלץ על שילוב בין השניים.
לסיכום, התנהגות של מתבגר הנתפסת בעיני הוריו כלא בריאה היא תמרור אזהרה. בחלק ניכר מהמקרים הנסתר רב על הגלוי הן במישור האופקי והן במישור האנכי. במישור האופקי, רבים הסיכויים כי ההורים אינם מודעים להיקף ההתנהגות המזיקה, להתמכרות או לפרטי פרטיה. במישור האנכי, רבים הסיכויים כי הם אינם מודעים למצוקות ולחוויות מהן הילד מנסה לברוח. איש מקצוע המיומן באבחון הפרעות התנהגותיות למיניהן יכול לחשוף את הבעיות המסתתרות מתחת לפני השטח ולהמליץ על דרכי פעולה יעילות טרם ייגרם נזק בלתי הפיך.
______________________________________________________________________