בת זוג של מכור העוברת טיפול לבדה – בעלה המכור לא מגיע לטיפול

יעל בת 40 פסיכולוגית חינוכית לה שלושה ילדים בני 15, 13, 10. בעלה רן הינו עו"ד העובד בפרקליטות מחוז מרכז בתפקיד משמעותי. הם נשואים 17 שנה ומתגוררים במרכז הארץ.

סיבת הפניה – בעיית שתייה

יעל פנתה ל"מרכז קשרים"  בשל בעיית השתיה של בעלה במטרה למצוא פתרון ועזרה עבורו.
בעלה רן מסרב לקבל טיפול. לדבריו הוא שולט בשתיה, אינו מכור ויכול להפסיק כשירצה.

בשיחה עם מנהלת קשרים, חשפה יעל לראשונה את המציאות עימה היא מתמודדת שנים ושאותה הסתירה ולא שיתפה איש מחשש לחשיפה. היא פחדה שהבעיה תתגלה ובעלה יאבד את עבודתו, וכן חשה חוסר נוחות בשל היותה פסיכולוגית חינוכית האמורה לדעת כיצד להתמודד עם בעיה כזו.

יעל תארה את ראשית נישואיהם כתקופה טובה ונפלאה. עם לידת הילדים וטיפולה האינטנסיבי בהם, החלה בעיית השתיה של רן. במשך שנים היא מצאה בקבוקי שתיה חריפה מוחבאים ברחבי הבית. היא זרקה אותם בלי לומר לו דבר, אך רן המשיך לשתות. בכל השנים הללו יש מריבות וויכוחים רבים ביניהם שלאחריהם רן פונה לשתיה. היא חשה שהיא עושה הכל בבית ודברים פעוטים שהיא מבקשת ממנו אינם נעשים.

ביחסים עם הילדים, יעל תארה את רן כאבא מקסים בעל קשר טוב עימם, אך מאז התגברות השתיה שלו, הילדים התרחקו ממנו ואינם רוצים עימו בקשר מכיוון שהם מתביישים בו. בשנה האחרונה רן נמצא עד שעות מאוחרות בעבודה. עם שובו הביתה, הוא שותה כחצי בקבוק עד בקבוק שלם של וויסקי ולאחר מכן הולך לישון. יעל מרגישה שבעלה מנותק ממנה רגשית וחווה בדידות ותסכול. המצב הדרדר כל כך עד ליום בו יצאו לחתונה משפחתית בה רן שתה כל כך הרבה, עד שמצאו אותו ישן על ספסל בגינת האולם.

יעל מספרת הכל  ומרבה לבכות, זו פעם ראשונה בחייה מאז התחילו הבעיות שהיא מרגישה שמבינים אותה.

ב"מרכז קשרים " מסבירים לה שאין באפשרותה להחליט עבור בעלה מה יעשה, אך היא כן יכולה לקחת אחריות על עצמה ולהחליט מה היא תעשה. היא מחליטה לבוא וללמוד כיצד באפשרותה להתמודד עם בעלה והחיים לצד התמכרותו.

התהליך הטיפולי

יעל נפגשת עם מדריכת  12 צעדים שהיא בעצמה אשת מכור שעברה את התהליך ומסוגלת להתחבר אליה מהחוויות האישיות שלה. היא מהווה דוגמא להצלחה עבור יעל. בהמשך היא מצטרפת לקבוצה טיפולית עם נשים אחרות החיות לצד מכורים ומתחילה טיפול פרטני מעמיק לטפל בעצמה ללא קשר לבעלה.

בטיפול היא מתחילה להגיע להבנה שהתנהגויות מסוימות שלה מחריפות את המצב בינה ובין בעלה, וכי היותה "אישה שעושה הכל בבית", פוגעת בתפקיד של בעלה במרקם המשפחתי. עם הזמן היא מתחילה לקלוט שהיא בעצמה תלותית בבעלה ומושפעת מדבריו והתנהגותו.

התהליך נמשך כשנה ובסופו היא מרגישה שהיא מתחילה חיים חדשים. היא חשה שעברה מהפכה בגישתה לחיים וביחסים הבינאישיים. האווירה בבית הולכת ומשתנה. הקשיים שהיו עם הילדים השתפרו. הקשר שלה עם כל אחד מהם התעמק ונעים לה להיות בבית. הוויכוחים החריפים בינה ובין בעלה פסקו והקשר ביניהם נעשה הרבה יותר טוב. בעלה רן כנראה בדרך לטיפול. היא לא יודעת מתי הוא הפסיק לשתות ולא יודעת איזה טיפול הוא יבחר, אך השתיה שלו לא מנהלת אותה יותר.